fbpx
בית » כתבות » זיקני צפת » שלמה אלקבץ
לחץ לדף קורות הצדיק

שלמה אלקבץ

קודם1 מתוך 2הבא
השתמש ב ← → (חצים) לניווט בדפים

לחץ לדף קורות הצדיק

שלמה בן משה הלוי אלקבץ, משורר ומקובל; נולד בתחילת המאה הט"ו וחי בשאלוניקי ואנדרינופול ואח"כ בצפת, בזמן ר"י קארו. נראה שמת בערך בשנת 1580 ונקבר בצפת.

אלקבץ חבר שירים ופיוטים והאר"י בחר בהם מפני שנכתבו ע"ד האמת ומאס בשירי גבירול ובן עזרא. ביותר נודע הפיוט "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה", שכתב על מה שאמרו בשבת קי"ט: ר' חנינא מעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא ואמר: בואו ונצא לקראת שבת מלכה. חיבר פירושים למגילת אסתר, שיה"ש ומגילת רות.

רבי שלמה בן משה אלקבץ, היה ממגורשי ספרד. נולד בשנת רס"ה (1505) בערך, כנראה בסלוניקי. בשנת 1517 השתלטה תורכיה על מצרים ועל ארץ ישראל וכך היתה הארץ לחלק מממלכת תורכיה, ויהודים מכל רחבי הממלכה התורכית הרחבה יכלו לעלות ולהתיישב בארץ ישראל. ר' שלמה גדל והתחנך והתחתן בסלוניקי.

אלקבץ היה תלמיד ר' יוסף

טאיטאצק ורבו וגיסו של המקובל הרמ"ק (קורדובירו) שהזכירו כמה פעמים בספרו "פרדס רמונים" ועוד. היו לו תלמידים באנדרינופול ולהם חבר פירוש על ההגדה. גם חבר "ברית הלוי", אשר כרת ברית עם חכמי אנדרינופול בעת שהיה בדעתו ליסע לא"י להיות לאות בינו ובינם.

ר' צבי הירש קאדנאווער ב"קב הישר" פ' פ"ו כתב עליו שמרוב חכמתו נתקנאו בו שונאי ישראל וארב עליו ישמעאל אחד והרגו וקברו בגן שלו אצל אילן תאנה והתאנה חנטה פגיה לפני זמנה. ויתמהו כל יושבי העיר ויגידו למלך והוא בקש לדעת פשר הדבר מבעל האילן ולאחרונה הודה שהרג את ר' שלמה אלקבץ, ומאותו היום התחיל האילן לעשות פירות לפני זמנו. ויצו המלך לתלות את הרוצח. ההגדה הזאת הביא בעל "שלשלת הקבלה" על ר' שלמה בן גבירול, וכנראה החליף שלמה בשלמה.

בעל השל"ה מעיד כי הופיעה רוח הקודש על אלקבץ והיה מתחבר עם "בת" רבנו בית יוסף, ומעתיק מכתב שבו מספר אלקבץ את התחברותו עם החסיד (ר"י קארו) ועם עוד חברים בליל שבועות ואז החליטו לנדד שינת מעיניהם כל אותו הלילה ולסדר התקונים ע"ד האמת, ושמעו הקול המדבר בפי החסיד (הבת קול של "המגיד"). ועשו כן בליל המחרת ותקנו תקנות בעניין חצות ואבלות לחורבן הבית בערב ת"ב (של"ה מס' שבועות ק"פ: דפוס אמשטרדם).

אחר נישואיו גמר בדעתו לעלות לארץ ישראל, שראה בה מקור הקדושה. לפני עלייתו לארץ ישראל שהה בעיר אדריאנופול ושם התידד עם רבי יוסף קארו. בהתייחס לתקופה זו מביא המחבר בספר השל"ה (חלק ראשון, מסכת שבועות, פרק "נר מצוה")

"מעשה שאירע קרוב לזמננו והועתק מכתב המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקבץ שהיה מתחבר בביתו של רבנו "בית יוסף" והופיע עליו רוח הקודש. וזה נוסח הכתוב…"

בהמשך מובאים דברי רבי שלמה אלקבץ המספר כיצד ישב עם רבו, ר' יוסף קארו, בליל שבועות ועסק עמו בתורת הסוד "וראו שניהם מראות אלקים" ובאותה שעה קיבל עליו ר' שלמה אלקבץ לערוך מדי שנה בשנה תיקון ליל שבועות.

בארץ ישראל התיישב ר' שלמה אלקבץ בצפת. שם התרכז סביבו חוג תלמידים ששקדו על לימוד חכמת הקבלה ובהם רבי משה קורדובירו (שנשא לאשה את אחותו של ר' שלמה). ר' שלמה אלקבץ נפטר בצפת בין השנים של"ה-של"ז (1555-1557). בין חיבוריו: ספר "מנות הלוי" על מגילת אסתר, "אילת אהבים" על שיר השירים, "שרש ישי" על מגילת רות, "ברית הלוי" על הגדה של פסח ועוד ספרים הרבה.

שירו "לכה דודי" נתחבר בשנת ש"ח (1548) בערך.

הפיוט מבוסס על דברי הגמרא במסכת שבת (דף קי"ט).

ר' חנינא מעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא ואמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה.
ר' ינאי לביש מאני מעלי שבתא ואמר בואי כלה בואי כלה.

ולפי שבזמניהם היה בית הכנסת בשדה, הכינו עצמם לצאת לקראת שבת, אמר הפייטן "לקראת שבת לכו ונלכה".
בעל יוסיף אומץ (סי' תקפ"ה) אומר:

"סדר קבלת שבת שנוהגים פה מחדשים מקרוב באו", כי לפנים קבל כל אחד את השבת לעצמו לפני תפילת מנחה. ולכן נהגו גם עתה כי החזן שאומר "לכו נרננה" ו"לכה דודי" עומד על הבימה ולא לפני התיבה, מפני שהוא מנהג חדש.

 

קודם1 מתוך 2הבא
השתמש ב ← → (חצים) לניווט בדפים

ראה גם...

לחץ לדף קורות הצדיק

יונתן בן עוזיאל

לחץ לדף קורות הצדיק

קברו בעמוקה סמוך לצפת

יונתן בן עוזיאל תנא, חי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני ותרגם את הנביאים לארמית.
היה גדול תלמידיו של הלל הזקן.
קבור ליד עמוקה, על פי המסורת יונתן בן עוזיאל היה רווק או נשוי אך חשוך ילדים
ולכן עליה לקברו נחשבת כסגולה למציאת זיווג ופריון. נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים,
באמצע החודש ובכ"ו סיוון (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה.
נהוג לבקש בקברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון
וזוגיות טובה וכן נהוג לקשור סרטים על העצים הסמוכים לקבר.
במגילה ג. נאמר על האיש: "ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של
תורה