בית » כתבות » זיקני צפת » אלעזר בן משה אזכרי
לחץ לדף קורות הצדיק

אלעזר בן משה אזכרי

לחץ לדף קורות הצדיק

רב מקובל, משורר ומחבר. חי בצפת במאה ה-16, למד בישיבה של הרמ"ק והיה תלמידו של ר' סאגיש (שנמנה
על חבריו של ר' יוסף קארו). הוא עסק בקבלה והיה בין חבריו של האריז"ל (רבי יצחק לוריא).
על מנת לעודד יהודים לחזור בתשובה, הוא מייסד את קבוצה של 'חברה קדישא' בשם "סוכת שלום". בכדי לעזור
להם במשימה, הוא חיבר את ספר "החרדים" ספר תוכחה, מוסר ויראה ה'. בספר הוא פירט את המצוות לפי סדר
אברי הגוף המשמשים לקיום המצוות ובמיוחד האריך במצוות הקשורות לארץ. הספר נחשב לאבן יסוד בתורת המוסר.

בנוסף כתב פירושים על מסכתות ברכות וביצה של התלמוד הירושלמי. ונדרים וגיטין של התלמוד הבבלי. כמו כן חיבר
פירוש קבלי על מגילת איכה. הוא כתב גם שירים – המפורסם והאהוד הוא הפיוט 'ידיד נפש' שיר כיסופים והתדבקות
בקב"ה, פיוט שאומץ בכל קהילות ישראל.

הוא נפטר בשנת 1600 ונקבר בצפת.


ידיד נפש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית ידיד נפש הוא פיוט המושר בקהילות אשכנזיות וחסידיות רבות בתפילת ליל שבת לקראת קבלת שבת ובסעודה שלישית. בקהילות ספרדיות מסוימות נהוג לשיר אותו לפני תפילת שחרית כחלק משירת הבקשות.

יש שייחסו בטעות את הפיוט לרבי יהודה הלוי או לרבי ישראל נג'ארה, אך למעשה נכתב על ידי יליד צפת, רבי אלעזר אזכרי (1533 – 1600), שהיה דרשן ומקובל ונמנה על ענקי הרוח שהסתופפו באותה תקופה בצפת, כדוגמת: הרדב"ז, שלמה אלקבץ, הרמ"ק, יוסף קארו, חיים ויטל, האר"י, ישראל נג'ארה, ועוד.

הפיוט נדפס לראשונה ב 1600 בספרו המפורסם של אזקרי, "ספר חרדים", שם כתב כי הפיוט הוא "בקשה על הייחוד וחשק האהבה". הפיוט התקבל במהרה בסידורים על פי נוסח ספרד וכמה עשרות שנים מאוחר יותר חדר גם לסידורים נוסח אשכנז, שהראשון שהביא אותו הוא היעב"ץ בסידורו "בית יעקב", ושם העיר על הפיוט כי הוא "זמר לעורר הנפש לאהבת השם יתברך".

הפיוט בנוי בארבעה בתים, בכל בית שלושה טורים וכל טור מתחלק לשתי צלעות. הטורים חרוזים במבנה א-א-ב א-א-ב, שני הטורים הראשונים בחרוז "?ך?" והשלישי בחרוז "?ם". כל צלע שקולה לפי שמונה תנועות לרבות שוואים וחטפים. בראשי הבתים אקרוסטיכון של השם המפורש.

בשל תפוצתו הרבה של הפיוט נפלו בו שינויים ושיבושים רבים, שהבולט והמפורסם שבהם הוא החלפה של המשפט "והייתה לך שפחת עולם" ל"והייתה לה שמחת עולם". שיבושים נוספים היו במשפט "אנא אלי מחמד לבי", שבנוסח אשכנז שובש ל"אלה חמדה לבי" (שהפך לאחר מכן לשיר בתנועות הנוער), ובחלק מנוסחי עדות המזרח שונה ל"אנא אלי חמדת לבי", ככל הנראה מתוך רצון להתרחק משמו של מוחמד. לאחרונה הוציא מכון "יד בן צבי" בירושלים מהדורה מדעית של הפיוט מתוך כתב יד של המחבר.

וסיפור עם מתוך האתר מאור החסידות:

הריקוד במירון בל"ג בעומר הוא חלק מההילולא ומעבודת היום. הריקוד הוא במעגל, יד על כתף, והרבה משתמשים במטה חן להלהיב את הריקוד ולעורר דבקות והתלהבות. מעניין הוא הספור על הריקוד הפלאי שעל ידו נתגלה ר' אלעזר אזכרי, בעל ספר "חרדים". אנשי הח"ן מספרים שר' אלעזר היה נחבא אל הכלים סגור בתוך עצמו ואיש לא ידע על גדולתו בתורה וצדקתו. בהיותו שמש בבית הכנסת התייחסו אליו כאל איש פשוט. פעם אחת עלה בל"ג בעומר למירון ביחד עם החבריא הקדושה של גורי האר"י ורקד עימהם בעת ההילולא.

לפתע הופיע זקן אחד בעל הדרת פנים לבוש בגדים לבנים, תפסו בידו והתחיל לרקוד אתו ביחידות ריקוד נלהב כשהוא רוקע ברגלו ומתרומם טפח מעל פני האדמה. רקדו השנים בדבקות ובהתלהבות. ריקודם עורר תימהון אצל כולם, וגורי האר"י שלא ידעו מיהו הזקן הזר שהופיע לפתע, הסתכלו עליו בחרדת נפש. האר"י הקדוש, שעמד כל הזמן מן הצד שקוע במחשבותיו, ניגש אף הוא לשני הרוקדים ונטל את ידו של הזקן הזר ואת ידו של ר' אלעזר השמש ורקד עימהם שעה ארוכה במעגל בדבקות ושמחה רבה. גורי האר"י השתוממו על רבם הרוקד עם השמש הפשוט והרהיבו עוז בנפשם ושאלו אותו על כך:

ריקודו של מעלת כבוד רבינו עם הזקן הזר המופלא מסתבר על ידינו. אין אנו מכירים אותו ובוודאי אדם גדול הוא, אבל ריקודו של מעלת כבוד רבינו עם השמש הפשוט אלעזר לפלא הוא בעינינו. האם לכבודו של רבינו הוא לעזוב את תלמידיו ולרקוד עם השמש בהתלהבות עצומה ?

חייך האר"י הקדוש לעומתם וענה להם : אם הרשב"י בעצמו רקד עמו ביחידות לא יהא הדבר לכבוד לי הצעיר לרקוד עמו ? מאז נתעלה כבודו של ר' אלעזר בעיני אנשי הח"ן והתייחסו אליו בדחילו ורחימו.

לקריאה נוספת

  • מרדכי פכטר, חייו ואישיותו של רבי אלעזר אזכרי בראי יומנו המיסטי וספר חרדים.
  • ש.א. הורודצקי, רבי אליעזר אזכרי – מחבר ספר חרדים בתוך "ציונים – קובץ
    לזכרו של י.נ. שמחוני".
  • שאול ליברמן, משהו על מפרשים קדמונים לירושלמי בתוך "ספר היובל לכבוד
    אלכסנדר מרקס".
  • פרופ' מרדכי פכטר, מצפונות צפת: מחקרים ומקורות לתולדות צפת וחכמיה במאה הט'ז,
    הוצאת מכון זלמן שז"ר.

מראי מקום ויקיפדיה

מוגן ע"י זכויות יוצרים © ,בבעלות צפת.נט אתר הבית של צפת zefat.net Israel

ראה גם...

לחץ לדף קורות הצדיק

יונתן בן עוזיאל

לחץ לדף קורות הצדיק

קברו בעמוקה סמוך לצפת

יונתן בן עוזיאל תנא, חי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני ותרגם את הנביאים לארמית.
היה גדול תלמידיו של הלל הזקן.
קבור ליד עמוקה, על פי המסורת יונתן בן עוזיאל היה רווק או נשוי אך חשוך ילדים
ולכן עליה לקברו נחשבת כסגולה למציאת זיווג ופריון. נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים,
באמצע החודש ובכ"ו סיוון (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה.
נהוג לבקש בקברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון
וזוגיות טובה וכן נהוג לקשור סרטים על העצים הסמוכים לקבר.
במגילה ג. נאמר על האיש: "ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של
תורה