בית » כתבות » זיקני צפת » משה אלשייך
לחץ לדף קורות הצדיק

משה אלשייך

לחץ לדף קורות הצדיק

מרבני צפת במאה ה – 16 [1600-1520]

ר' משה אלשיך – נולד באדריאנופול ולמד בישיבות שאלוניקי, שם למד גם אצל ר' יוסף טאיטאצק. עלה לא"י והשתקע בצפת ולמד אצל ר' יוסף קארו, עד שנסמך על ידו. ר' משה אלשיך היה דרשן נודע ודרש לפני הציבור בשבתות. רבים היו באים להאזין לדרשותיו, הוא נהג בראשית הדרשה להקשות קושיות ולהעלות תמיהות ואח"כ בתוך דבריו בדרשה תירץ את הקושיות ויישב את התמיהות.
חיבר פירוש לתורה שהיה ביסוד דרשותיו. בפירושו הוא הולך בדרך הסוד, אע"פ שלא כתב חיבורים בקבלה. בסוף המאה ה -16 כשמצבה הכלכלי של צפת היה בכל רע, נשלח ר' משה אלשיך כשדייר לאסוף כספים בשביל הישיבות בצפת. בהיותו בקושטא בשליחות לאסוף כספים עבור ישיבות צפת הדפיס שם את פירושו לתורה שקראו בשם "תורת משה". כן כתב פירוש לספרי נביאים. עמד בראש ישיבה, בין תלמידיו נמנה ר' חיים ויטאל.

ר' משה אלשיך – דיין ודרשן בצפת. חי במאה ה- 16. ר"י טיטאצק ור"י קארו בעל הש"ע היו רבותיו, ור' חיים ויטאל נחשב בין תלמידיו. עיקר לימודו היה בהלכה, אך פרסומו כדרשן. כנראה שעסק מעט בקבלה. סופר כי האר"י ז"ל היה קורא חכמת הקבלה עם רח"ו ור' אליהו פלקון, ולא היה רוצה שמהר"'ם אלשיך יקרא.
היה דיין והוסמך על ידי מרן הב"י. הוא חתום בין רבני צפת (שו"ת "אבקת רוכל" סי' קכ"ד). בהקדמתו ל"תורת משה" עה"ת אמר:

"מנעורי גדלני כאב עסק התלמוד מרבה בישיבה, הלילה עיון והיום הלכה… ולא לבי הלך לעשות קבע מדרשות ופשטים, רק לעת מצוא מנוחה מהלכה ביום השישי. כי שבת בשבתו יבוא אלי העם לדרוש להם ע'"פ התורה מקראי קודש אשר יקראו אותה במועדם, פרשה ופרשה בערב יום שבת".

הדרשות נכתבו בהיותו צעיר, והוא רצה להוציאן במהדורה חדשה, אך צרות רבות הקיפוהו, "טרדות ותלאות ומאורעות רעות" ובהיותו בא בימים גמר בדעתו להדפיסן כמו שהן. סופרים שהקשיבו לדרשותיו הוציאו דבריו בספר שלא בשם אומרם, וגם זו הייתה סיבה להוצאת הספר:

"כי מי יקום בקהל בכל עיר ועיר מדינה ומדינה, לדרוש להם מילי דמעלי, מבשר ואומר כי שלי שלי, ויש טובח ומוכר לכל עובר בכסף שברו, עושה סחורה בפרתו של חברו אשר לא עמל בו".

ולכן החליט להדפיס דבריו:

"כי עתה יראה הרואה האמת ממי שאמרו, וגזלה ישיב אשר בזדון דברו, ושב ורפא לו".

בפירושו לתורה ולחמש מגילות בחר דרך ממוצעת בין דרש ופשט. כמו אברבנאל הוא מעיר הערות רבות לפני שיבאר את הפסוקים.
דרשותיו מיוסדות על דברי מוסר, להורות תשובה ומדות טובות ולצפות לגאולה העתידה. סגנונו היפה גרמו שדרשותיו מצוטטות מאוד, וכמעט אין דרשן שלא הזכיר את "האלשיך הקדוש" בדברו לפני קהל.

מתשובותיו

בשו"ת האלשיך (ויניציא 1605) יש הסכמה מרבני צפת שנעשה בשנת ה'"ש (1550) בעניין הירושה אשר התנהגו שם הספרדים, והוא חותם יחד עם ר' יעקב בי רב ור' משה גאלאנטי ואחרים (סי' כ"ז).
ארבעה בתי כנסיות הסכימו להתאחד בעיר פטרס הישנה לכל ענייני הצבור ועשו תקנה כי האיש או האשה אשר יפרדו יהיו מפורשים ומובדלים מקהל עדתנו וכו', וקהילה אחת הייתה רוצה להתיר לרקוד עם הנשים שלא ברצון שאר הקהלות וכו' (סי' נ"ט). הוא משיב לשאלה בעניין אחריות ספינה מרודוס לשאלוניקי (סי' ס'). תשובה בדבר עריכת המס בצפת (סי' קל'"ט).
בימיו חבר ר' עזריה מן אדומים ספר "מאור עינים" ולבקשת ר"י קארו רבו של האלשיך כתב עליו ביקורת ואמר כי נמצאו בו דברים נגד הדת (כרם חמד ח"ה 141).

ספריו

"תורת משה" עה'"ת נדפס ראשונה בבילווידיר אצל קושטא לערך שנת 1593, ובתוספת מפתחות בויניציא 1601.
"מראות הצובאות", פירוש על נביאים ראשונים ועל נביאים אחרונים (ויניציא 1595, 1603).
"רוממות אל", פירוש על תהלים.
"רב פנינים", על משלי.
"חלקת מחוקק", על איוב.
"שושנת העמקים",על שה"ש.
"עיני משה", על רות.
"דברים נחומים", על איכה.
"דברים טובים", על קהלת.
"משאת משה", על אסתר, אשר נתן לחבריו מנה לפורים. כולם נדפסו בויניציא 1605-1601.
"חבצלת השרון", על דניאל, נדפס בצפת 1563.
פירוש האלשיך על ההגדה של פסח (מיץ 1767) כנראה נלקט מפירושו לתנ"ך.
"מאה שערים", דרשות. נחלק למאה שערים, ומוזכר בפירושו לתנ"ך. הכ"י אבד.

מראי מקום : אינציקלופדיה יהודית

ראה גם...

לחץ לדף קורות הצדיק

יונתן בן עוזיאל

לחץ לדף קורות הצדיק

קברו בעמוקה סמוך לצפת

יונתן בן עוזיאל תנא, חי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני ותרגם את הנביאים לארמית.
היה גדול תלמידיו של הלל הזקן.
קבור ליד עמוקה, על פי המסורת יונתן בן עוזיאל היה רווק או נשוי אך חשוך ילדים
ולכן עליה לקברו נחשבת כסגולה למציאת זיווג ופריון. נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים,
באמצע החודש ובכ"ו סיוון (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה.
נהוג לבקש בקברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון
וזוגיות טובה וכן נהוג לקשור סרטים על העצים הסמוכים לקבר.
במגילה ג. נאמר על האיש: "ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של
תורה