בית » כתבות » זיקני צפת » מרן יוסף קארו
לחץ לדף קורות הצדיק

מרן יוסף קארו

לחץ לדף קורות הצדיק

מחבר ה"שולחן ערוך", ה"בית יוסף" וה"כסף משנה" ו"אבקת רוכל". 1488-1575.

(מתוך – סיפורי צפת – מנחם כהן)

ר' יוסף קארו זצ"ל נולד בשנת 1488 בספרד. בהיותו בן ארבע גורשו היהודים מספרד, ולאחר מסע נדודים ממושך הגיעו יוסף והוריו לקושטא שבתורכיה והתיישבו בה. את ראשית חינוכו החל אצל אביו אפרים, למדן ותלמיד חכם, אך כשהתייתם מאביו – שהלך לעולמו בדמי ימיו – עבר להתגורר בבית דודו ר' יצחק קארו. כבר בגיל צעיר התלבט בשקידותו, בלמדנותו, בחריצותו ובבקיאותו הרבה בדיני הלכה, ןמכל חלקי תורכיה החלו להפנות אליו שאלות וקושיות מסובכות. לאחר ששודכה לו בתו של ר' חיים אלבאלאג ז"ל, גביר נודע וראש הקהילה בעיר אדריאנופול שנודעה כמקום תורה, הציע לו חתנו לעבור לשם ולהקים ישיבה.

עם שקידתו הגדולה בתורה נהג ר' יוסף קארו באורח חיים של פרישות וקדושה, מרבה בצומות וסיגופים, טובל מספר פעמים ביום במקווה טהרה ומתפלל ארוכות ובדבקות. כשחש שמיצה את עצמו בישיבה באדריאנופול, דאג לממלא מקום מוכשר, ועבר לעיר ניקופולו בבולגריה והקים גם שם ישיבה, שאותה ניהל זמן מה עד שנתכלתה לו שכינה שהורתה לו לעלות לארץ-ישראל, ארץ הקודש. בדרכו לישראל עבר במצרים, שם פגש את הרדב"ז.

בישראל החליט להתיישב בצפת ולקבוע בה את ביתו. היה זה בשנת 1537. כאן התגורר וחי קרוב לארבעים שנה עד שהלך לעולמו בשנת 1575. רבה הדגול של צפת באותה עת, ר' יעקב בירב, שכבר הספיק לשמוע על גדולתו של ר' יוסף קארו, מיהר לצרף אותו כחבר בבית הדין הגדול וכשחידש את הסמיכה היה ר' יוסף קארו ראשון הרבנים שהוסמכו על-ידיו. לאחר שר' יעקב בירב הלך לעולמו בשנת 1546, מונה ר' יוסף קארו לרב הראשי ואב בית הדין בצפת. יחד עם ידידו וחברו ר' משה מטראני המבו"ט ז"ל עסק בבית הדין בכל העניינים הנוגעים לכלל העם היהודי בתפוצות, ופסיקותיו נחשבו באותם ימים כפסיקות הסנהדרין. בישיבה הגדולה והמפורסמת שהקים בצפת למדו ר' משה אלשיך, ר' משה קורדוברו (הרמ"ק) ואחרים.

כשהגיע האר"י לצפת נוצרה קירבה גדולה בין שני ענקי הרוח שהפכו אף למחותנים: בתו של האר"י נישאה לבנו של ר' יוסף קארו.
ר' יוסף קארו נהג להסתגר ולהתבודד בבית קטן בכפר ביריה הסמוך, ולהתמסר ללא הפרעה לכתיבת ספריו וחיבוריו הגדולים. המפורסם שבהם, שעל כתיבתו שקד במשך עשרים שנה, נקרא "הבית יוסף". שם אסף את דעותיהם של כל הפוסקים בדיני הלכה, הכריע בין החולקים וחיבר את כולם. לאחר שסיים את חיבורו המשיך להגיהו ולעורכו במשך שתים-עשרה שנים נוספות במהדורה מקוצרת, שבה תמצית כל ההלכות בקצרה ללא הזכרת המקורות. לספרו זה קרא "שולחן ערוך", ואכן כשמו כן הוא – ערוך כשולחן לפתרון כל שאלה ודין בדרך ברורה ומובנת.

ר' יוסף קארו שלח בידי שד"ר מיוחד עותק של הספר אל ר' משה איסרליש (הרמ"א), רבה של קראקוב בפולין, גדול הפוסקים האשכנזים בפולין. בעת שהספר הגיע לידיו היה הרמ"א בעיצומו של כתיבת חיבור דומה, אוסף תורתם ופסיקתם של גדולי פולין ואשכנז; אך כשקיבל את סיפרו של ר' יוסף קארו, הבין שלא יהיה זה מהחכמה להוציא שני ספרי "שולחן ערוך" – מעשה שיביא לפילוג בישראל. אולם מאחר שהיו מספר ניגודים בין הנוהג הספרדי והאשכנזי, במיוחד בדרך ההוראה השונה אצל חכמי הספרדים מזו של חכמי האשכנזים, צירץ והתקין את "המפה" לשולחן ערוך – דעותיהם של הפוסקים הנודעים מקרב חכמי אשכנז – הכוללת את הדינים בצורה מסקנתית. רי יוסף קארו קיבל את התוספת בשימחה וסמך עליה את ידו. כאות הערכה ותודה רכש ר' יוסף קארו קלף משובח ויקר שעליו נכתב ספר תורה ושלח אותו לרמ"א.

השולחן ערוך במהדורתו המורחבת הפך לפוסק, הקובע והחותם את ההלכה בכל קהילות ישראל ועד היום משמש כספר הפסיקות המרכזי בישראל ובעולם. נוסף לשולחן ערוך חיבר ר' יוסף קארו ספרים חשובים, בהם "כסף משנה" על הרמב"ם ו"אבן העזר" – קובץ תשובותיו שהשיב לשואלים בכל רחבי העולם. את הספרים האלה לא הספיק להוציא בחייו והם יצאו לאור על ידי בנו יהודה קארו ז"ל, חתנו של האר"י.

את ר' יוסף קארו מכנים מר"ן בית יוסף. שני הסברים ופרושים לשם. הסברה הראשונה אומרת כי ר' יוסף הוסמך לרבנות בידי מאתיים רבנים –
מוסמך ר [מאתיים בגימטריא] בנין; הדעה השניה אותה פרשו מקובלי צפת, אומרת שר' יוסף קארו הסמיך ארבעים רבנים – מ (ארבעים) רבנים נסמכו.

ר' יוסף קארו הלך לעולמו בשיבה טובה ביום י"ג בניסן שנת של"ה (1575) והוא בן 87. גם בשנות חייו – 87 – ראו חכמי צפת סימן: פ"ז. לבקשתו נקבר בשיפולי בית הקברות ולא בקרבת הגבעה שבה הוטמנו גדולי צפת, בהם האר"י ומקורביו. את בקשתו נימק ברצונו להיקבר ליד בני משפחתו. במרוצת השנים התרחב בית הקברות בצפת וקברו של ר' יוסף קארו נמצא כיום במרכזו. יהי זכרו ברוך.

ניתן לרכוש את הספר בכתובת מאיל erelmi@walla.com או בטלפון 0544772969.

———————————————————————————————————————————-

ר' יוסף קארו (1488-1575) מגדולי הרבנים ופוסקי ישראל בכל הדורות, מחבר השולחן ערוך והבית יוסף שבזכותם הוא קרוי בפי העם מרן המחבר.

רי"ק נולד לאביו אפרים, שהיה תלמיד חכם, בספרד. בעודו ילד קטן נאלץ לנדוד עם הוריו בעקבות גירוש ספרד, והמשפחה הגיעה לקושטא. אחר שאביו נפטר הוא גדל בבית דודו שחי בקושטא, רבי יצחק קארו. בבגרותו התבסס באדריאנופול. בעיר זו הוא התחתן ובה זכה למעמד רבני חשוב והחל בכתיבת ה"בית יוסף".

אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה התחתן שנית. אחרי מגורים בבולגריה, החליט לעלות לארץ ישראל וקבע מקומו בצפת. בעיר הגלילית נעשה תלמידו של רבי יעקב בירב, והיה הראשון להיסמך על ידו עם חידוש הסמיכה. דבר זה גרם למחלוקת גדולה וממושכת בינו לבין המבי"ט, תלמידו השני של הרב בירב, שישב עימו בבית הדין בצפת, בית דין שכוחו וסמכותו השתרעו על פני ארצות העם היהודי כולן. במחלוקת עם המבי"ט הייתה ידו על העליונה והשפעתו גדולה יותר.

עשרים שנה ארך חיבור ה"בית יוסף" שנכתב על הארבעה טורים לרבי יעקב בן הרא"ש ובו ערך רי"ק דיונים הלכתיים מעמיקים, שבסופם הביע את עמדתו המסכמת. עשר שנים נוספות נדרשו עד להוצאת החיבור לאור. שיטת הפסיקה שלו הייתה הכרעה לפי רוב הדעות שבין הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש. לספר הקיצור שסיכם את הלכות ה"בית יוסף" קרא שולחן ערוך, אך קיצור זה עתיד היה להיעשות במהלך ההיסטוריה לעיקר.

בחלק מזמן הכתיבה הייתה בצפת מגפה והוא עבר לביריה.

קבלת חיבורו: השולחן ערוך

הביקורת של חכמי יהדות אשכנז על הספר ועל הקיפוח שקופחה בו הפסיקה האשכנזית הביאה לחיבור "המפה" של הרמ"א בצמוד לשולחן ערוך. למעשה, זו רק תרמה להגברת תפוצת הספר שכן עתה היה יכול להתקבל גם על ידי אשכנזים. בקרב חלק מעדות הספרדים קמו שיטות פסיקה בעקבות ראשונים ואחרונים שונים, ביניהם מפורסם מאוד הוא ה""בן איש חי"", חיבור הלכות פסוקות שחובר על ידי ר' יוסף חיים מבגדד ובו חלק על ר' יוסף קארו בחלקו. רבים מבני בבל אכן נוהגים כיום כבן איש חי ובראשם: הרב מרדכי אליהו. לעומתו, הרב עובדיה יוסף חיבר ספר הנקרא "הליכות עולם" בו חולק ומרחיב את ה"בן איש חי" ע"פ השולחן ערוך. הרב עובדיה יוסף טוען שיש להחזיר עטרה ליושנה"- היינו להמליך מחדש את רבי יוסף קארו על כל שומרי ההלכה שבארץ ישראל- וכך לשים קץ לכל הפירודים והפיצולים השונים במנהגים שבין קהילות הספרדים. חיבור חשוב אחר שלו הוא ה"כסף משנה" על היד החזקה של הרמב"ם. בספר זה הוא משתדל לחלץ את הרמב"ם מהשגות הראב"ד עליו ולמצוא מקור תלמודי לדבריו, לאחר שהמחבר עצמו לא ציין את מקורותיו מתוך מטרה להקל על המעיין. עסק גם בשאלות ותשובות ואלו נדפסו בספר השו"ת "אבקת רוכל". כתב גם דרשות ופירושים למקרא.
רי"ק כאיש מיסתורין

כרב בצפת לא נמנע רבי יוסף קארו מלשלוח ידו בקבלה, למרות שאין היא מרבה להופיע בכתביו ההלכתיים. רבי משה קורדובירו מצטט חידושי קבלה שלו. אולם התופעה המיסתורית המדהימה ביותר שהייתה קשורה ברי"ק הייתה "המגיד מישרים". הרי"ק סבר שמתגלה אליו מלאך דובר, הוא רוח המשנה. יש בידינו עדות של רבי שלמה אלקבץ שנכח בהתגלות המגיד בליל שבועות: "זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא". עד כדי כך מפתיעה התגלותו של מגיד בנפשו של פוסק הלכות רציונלי, שהיו שתהו אם למעשה אין מדובר בזיוף ובאגדה שיוחסה בטעות לרי"ק, אך כיום איש אינו מפקפק בכך שמחבר השולחן ערוך אכן האמין שמלאך מדבר עימו בשפה הארמית. המגיד הבטיח לרי"ק בין השאר שימות על קידוש השם (דבר שלא התקיים בפועל): ואזכך לעלות לא"י בשנה זאת ואחר כך אזכך להישרף על קדושת שמו. ואזכך להישרף בארץ ישראל ברבים לקדש שמי בפרהסיה ותעלה לעולה על מזבחי… ואזכך לסיים חיבורך להאיר בו עיני כל ישראל שכל עמים חכמים ונבונים ומשכילים ישאבו מחיבורך שנקרא בית יוסף. ברעיון המוות על קידוש השם הושפע מאוד מדמותו של שלמה מולכו שאותו פגש עוד לפני הגיעו לארץ ישראל, ושמו מוזכר גם בדברי המגיד לו. בזקנתו התחתן רבי יוסף קארו בשלישית ובגיל מופלג נולד לו בן. נפטר בצפת בגיל שמונים ושבע בשיבה טובה, והשמועה על פטירתו הכתה גלים של אבל בכל רחבי העולם היהודי.

ספריו

כסף משנה -מקורות להיד החזקה לרמב"ם ותירוץ קושיות הראב"ד.

בית יוסף – ציוני מקורות, מנהגים ודעות בהלכה על הטור.

בדק הבית – תוספות מהדורה שנייה על הבית יוסף.

שולחן ערוך – סיכום הבית יוסף והכרעה מעשית של השיטות.

מגיד מישרים – מאמרים בקבלה ערוך כיומן על סדר פרשיות השבוע אותם קיבל הרי"ק
מפי "המגיד".

כללי הגמרא – דיון ביסודות הלשוניים וההלכתיים של הגמרא, נתחבר כפירוש על
הליכות עולם לרבינו שמחה.

אבקת רוכל – שאלות ותשובות בנושאים הלכתיים שונים.

מראי מקום ויקיפדיה

(מתוך – סיפורי צפת – מנחם כהן)


פרק זה לעילוי זכרו של דניאל אלעזר חסידיאן

ראה גם...

לחץ לדף קורות הצדיק

משה אלשייך

מרבני צפת במאה ה – 16 [1600-1520] ר' משה אלשיך – נולד באדריאנופול ולמד בישיבות …